יחידות לימוד

1yeled blue

לצפיה ביחידות הלימוד לגן ולכיתה א- לחץ כאן

שאל עובד כוכבים את רבן יוחנן בן זכאי: "מעשים אלה שאת עושים בפרה אדומה נראין כמין כשפים ! אתם מביאים פרה ושורפין אותה וכותשין אותה ונוטלין את אפרה : ואחד מכם מיטמא למת, מזין עליו שתיים ושלוש טיפין, ואתם אומרים לו : טוהרת!"

אמר לו: ולא נכנסה בך רוח תזזית מימיך?

אמר לו: לאו.

אמר לו: ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית?

אמר לו: הן.

אמר לו: ומה אתם עושין לו?

אמר לו: מביאין שורשים ומעשנין תחתיו ומרביצים עליה מים, והרוח בורחת.

אמר לו: בורחת.

אמר לו : ישמעו אוזניך שאתה מוציא מפיך ! כך הרוח הזה רוח טומאה הוא... מזין עליו מי נידה והוא בורח!

לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו: רבינו, לזה דחית בקנה, לנו מה אתה אומר?

אמר להם: חייכם, לא המת מטמא, ולא המים מטהרין, אלא אמר הקדוש ברוך הוא חוקה חקקתי, גזירה גזרתי , אי אתה רשאי לעבור על גזירתי.

(תנחומא חוקת ח)

פרשת פרה אדומה היא אחת הפרשיות הידועות המעוררות קושי בהסבר המצוות. הקושי מתעורר בשאלת הגוי לרבן יוחנן בן זכאי – וגם בשאלת התלמידים. רבן יוחנן מספק הסבר אחר כלפי חוץ וכלפי פנים. מדוע הוא עושה זאת? ומתי אנחנו מסבירים אחרת פנימה והחוצה?

אגדות רבות סופרו על עוג הענק. למשל (בבלי ברכות נ"ד ע"ב, בתרגום מארמית):

אמר (=עוג): מחנה ישראל כמה הוא? שלוש פרסות. אלך ואעקור הר בן שלוש פרסות ואשליך עליהם ואהרגם. הלך ועקר הר בן שלוש פרסות ושם על ראשו. והביא הקב"ה עליו חגבים ונקבו את ההר ונפל על צווארו, והיה רוצה לשלוף אותו מעל ראשו. נמשכו שיניו לצד זה ולצד זה ולא יכול לשולפו, והוא שנאמר 'שיני רשעים שברת' (תה' ג ח), וכמו שדרש ריש לקיש, שאמר רבי שמעון בן לקיש: מה הוא שכתוב 'שני רשעים שברת' - אל תקרי "שברת" אלא "שרבבת". משה כמה היה (=גובהו)? עשר אמות. לקח גרזן בן עשר אמות, וקפץ עשר אמות, והכהו בקרסולו והרגו.

נתן אלתרמן המשיך את המסורת:

ogiog

משה עשה נחש נחושת והעמידו על נס כדי לרפא את בני ישראל המוכשים. הסופר דוד פרישמן תיאר את הנחש כך:

ועל ראש ההר אשר לפני נבו התנוסס נס, עשוי ארגמן כולו, והנס קשור אל מוט, ועל המוט קשור נחש עשוי נחושת, אשר עשה אותו אהליהב בן אחיסמך למטה דן, תבנית שרף מעופף עשה אותו האמן. גחונו אמתיים אורכו, וטבעות עורו מעשה גלילים, מצופים קשקשים חלקים, ומן הגחון כתבנית צוואר, אמה אחת אורכו, והצוואר זקוף כמו נד ניצב, וראשו עגול, ושתי עיניים ירוקות לטושות ונוצצות מחוטבות בו, ופה לו פתוח ולשונו שסועה ותלויה החוצה –

כולו מעשה חושב, ותהי הנחושת נוצצת בלהב השמש עד למרחוק...

מאות שנים אחר כך מסופר על חזקיה המלך:

וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן.

מסתבר שנחש הנחושת הפך למושא לעבודת אלילים. אין פלא שרפואה מספקת כר נרחב לעבודת אלילים – אנשים נואשים להירפא ממחלותיהם, ואפילו לרפואה המודרנית אין מענה לכל חולי. מהם אלילי הרפואה שלנו היום?

משה ואהרן נענשו ולא זכו להכניס את בני ישראל לארץ המובטחת. אך האם זהו באמת עונש? הרב דוד הרטמן טען כי "חסד עשה הקב"ה עם משה שלא הכניסו לארץ, והשאירו עם החלומות – ללא שברם".

בימינו, התמודדו אנשים רבים עם חלום הכניסה לארץ לעומת המציאות.

חלום:

ושברו:

המדרש מקשר את מצוקת המים למותה של מרים. באר פלאית ליוותה את מרים ובני ישראל בנדודיהם במדבר, ויבשה כאשר מתה מרים.

ספר התודעה, על פי מדרשים שונים, מצייר תמונה מעניינת של הבאר:

והיאך הייתה הבאר עשויה? דומה לסלע; מלא כברה מפכפכת ועולה כמפי הפך הזה. עולה עמהם להרים ויורדת עמהם לגאיות. מקום שישראל שורין - היא שורה כנגדם, במקום גבוה (בחצר אהל מועד), כנגד פתחו של אהל מועד. נשיאי ישראל באים וסובבים אותה במקלותיהם ואומרים עליה את השירה 'עלי באר ענו לה - עלי באר!' והמים מבעבעים ועולים כעמוד למעלה, וכל אחד ואחד (מן הנשיאים) מושך (את המים) במקלו, איש לשבטו ואיש למשפחתו. ואשה שהייתה צריכה לילך אצל חברתה מדגל לדגל, הייתה הולכת בספינה; - והמים היו יוצאים חוץ למחנה ומקיפים פיסא (רצועת קרקע) גדולה, ומגדלים מיני דשאים ואילנות שאין להם סוף.

יש המפרשים את ציור הקיר בבית הכנסת העתיק בדורה אירופוס (מהמאה השלישית בסוריה) כאיור של באר מרים –

dora eiropus

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון