יחידות לימוד

"...לזה אמר והיו הדברים האלה כו' על לבבך ודברת בם כו' ... והפה הוא מוצא הרוח וגילויו ... והיינו בחינת הדבור בדברי- תורה. כי על מוצא פי ה' יחיה האדם ומכל מקום לא יצא ידי חובתו בהרהור ועיון לבדו עד שיוציא בשפתיו כדי להמשיך אור אין סוף ברוך הוא למטה..." 

(תניא ליקוטי אמרים פרק מט)

 ויטגנשטיין לודוויג יוסף יוהן (1951-1889). פילוסוף אוסטרי ממוצא יהודי

לודוויג ויטגנשטיין, פילוסוף ולוגיקן אוסטרי חשוב , שחי בראשית המאה ה-20, כתב בספרו "טרקטטוס הלוגי-פילוסופי" , שתמונת העולם של בני האנוש היא גבולות השפה שלהם, שכן הלשון היא בחינת כלי מחשבה שתפקידו לתאר את העולם. בכך הוא שינה עמדות פילוסופיות בתחום המדע בכלל ובפילוסופיה של הלשון בפרט.

ויטגנשטיין חיבר ספר נוסף שהתפרסם רק לאחר מותו בשם “חקירות פילוסופיות”. בספרו זה הוא מציע כי במקום לחשוב על השפה ככלי המעורר תמונות בבני אדם, עלינו לחשוב עליה ככלי שמאפשר לנו לשחק “משחקים” לשוניים. כמו לכל משחק, גם למשחק הלשוני יש כללים מסוימים, ועל מנת לשחק בו כראוי יש לא רק לציית להם אלא להניח שהאדם שמשחק עימנו מציית גם הוא לאותם כללים. היבט נוסף בספרו המאוחר של ויטגנשטיין הוא ההצבעה על המידה בה היכולת שלנו להבין את עצמנו תלויה במילותיהם של אחרים, בשפות שהתפתחו בקרב אנשים רבים ושנים רבות לפני שנולדנו. ויטגנשטיין למעשה מסב את תשומת ליבנו לכך שהשפה קודמת לנו ובמובן מסוים לא אנחנו אלו המשתמשים בה, אלא היא זו שמשתמשת בנו. ה”ציבוריות” של המילים והכללים הלשוניים שמשותפים להרבה אנשים היא זו המאפשרת לנו למצוא דרכים לתאר את עצמנו ואת המציאות שלנו.

(הרחבה בהירה אפשר למצוא כאן )

( מתוך "טקסטולוגיה" – הפילוסופים הגדולים)

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון