יחידות לימוד

נבון

(לאה מרמורשטיין-ירחי, זוכת פרס להנצחת הנשיא יצחק נבון ז"ל על עיצוב פונט בהשראתו)

"...לזה אמר והיו הדברים האלה כו' על לבבך ודברת בם כו' ... והפה הוא מוצא הרוח וגילויו ... והיינו בחינת הדבור בדברי- תורה. כי על מוצא פי ה' יחיה האדם ומכל מקום לא יצא ידי חובתו בהרהור ועיון לבדו עד שיוציא בשפתיו כדי להמשיך אור אין סוף ברוך הוא למטה..." 

(תניא ליקוטי אמרים פרק מט)

 ויטגנשטיין לודוויג יוסף יוהן (1951-1889). פילוסוף אוסטרי ממוצא יהודי

לודוויג ויטגנשטיין, פילוסוף ולוגיקן אוסטרי חשוב , שחי בראשית המאה ה-20, כתב בספרו "טרקטטוס הלוגי-פילוסופי" , שתמונת העולם של בני האנוש היא גבולות השפה שלהם, שכן הלשון היא בחינת כלי מחשבה שתפקידו לתאר את העולם. בכך הוא שינה עמדות פילוסופיות בתחום המדע בכלל ובפילוסופיה של הלשון בפרט.

ויטגנשטיין חיבר ספר נוסף שהתפרסם רק לאחר מותו בשם “חקירות פילוסופיות”. בספרו זה הוא מציע כי במקום לחשוב על השפה ככלי המעורר תמונות בבני אדם, עלינו לחשוב עליה ככלי שמאפשר לנו לשחק “משחקים” לשוניים. כמו לכל משחק, גם למשחק הלשוני יש כללים מסוימים, ועל מנת לשחק בו כראוי יש לא רק לציית להם אלא להניח שהאדם שמשחק עימנו מציית גם הוא לאותם כללים. היבט נוסף בספרו המאוחר של ויטגנשטיין הוא ההצבעה על המידה בה היכולת שלנו להבין את עצמנו תלויה במילותיהם של אחרים, בשפות שהתפתחו בקרב אנשים רבים ושנים רבות לפני שנולדנו. ויטגנשטיין למעשה מסב את תשומת ליבנו לכך שהשפה קודמת לנו ובמובן מסוים לא אנחנו אלו המשתמשים בה, אלא היא זו שמשתמשת בנו. ה”ציבוריות” של המילים והכללים הלשוניים שמשותפים להרבה אנשים היא זו המאפשרת לנו למצוא דרכים לתאר את עצמנו ואת המציאות שלנו.

(הרחבה בהירה אפשר למצוא כאן )

( מתוך "טקסטולוגיה" – הפילוסופים הגדולים)

ביאליק משתף אותנו בניסיון להשיג את שאינו ניתן להשגה באמצעות הצורה הארצית המוגבלת. 

כל אמן בתחומו שלו משתמש בחומר המוגבל של עולמנו – הגוף , החומר, המילה. 

מודע לסתירה הפנימית המובנית ביצירה - המתייחסת אל האין, הוא משאיר בחומר סדקים ופרצות, שתנשב בהם הרוח ותבצבץ התהום.

"בעלי הרמז, הדרש והסוד, רדופים כל ימיהם אחרי "הצד המיַחֵד" שבדברים, אחרי אותו המשהו הבודד, אחרי אותה הנקודה, שעושה את המראות – וצרופי הלשון המכוונים להן – כחטיבה אחת בעולם, אחרי הרגע בן החלוף שאינו נשנה עוד לעולמים, אחרי נשמתם היחידה וסגולתם העצמית של הדברים, כפי שנקלטו אלו ברגע ידוע בנפש רואיהם; ולפיכך מוכרחים הללו לברוח מן הקבוע והדומם בלשון, המתנגד למטרתם, אל החי והמתנועע שבה. אדרבה, הם עצמם מחויבים להכניס בה כל רגע – על פי מפתחות מסורות בידיהם – תנועה בלתי פוסקת, הרכבות וצרופים חדשים. המלים מפרפרות תחת ידיהם: כבות ונדלקות, שוקעות וזורחות כפתוחי החותם באבני החשן, מתרוקנות ומתמלאות, פושטות נשמה ולובשות נשמה. בחמר הלשון בא על ידי כך חלופי משמרות והעתק מקומות. תג אחד, קוצו של יו"ד – והמלה הישנה זורחת באור חדש. החול מתקדש והקודש מתחלל. המלים הקבועות כאלו נחלצות רגע רגע ממשבצותיהן ומחליפות מקום זו עם זו. ובינתים, בין כסוי לכסוי, מהבהבת התהום. וזהו סוד השפעתה הגדולה של לשון השירה. יש בה מגריַת היצר של האחריות, מן האימה המתוקה של העמידה בנסיון. ולמה הללו דומים? למי שעובר את הנהר בשעת הפשרה על פני גלידין מתנדנדים וצפים. חלילה לו להשהות את הרגל על גבי גליד אחד יותר מהרף עין, יותר מכדי קפיצת הרגל מגליד לחברו הסמוך ומחברו לחברו. בין הפרצים מהבהבת התהום, הרגל מתמוטטת, הסכנה קרובה - - -"

(חיים נחמן ביאליק "גילוי וכיסוי בלשון")

 

מה הן המילים 

מילים: משה בן שאול

לחן: שלמה ארצי

מה הן המילים אם לא שתיקה

תמיד נוסעים איתן לארץ רחוקה.

מגדל נופל, הגשר הוא חבר.

לעוד גשרים - אותם אתה עובר לשווא.

 

מה הם הגשרים אם לא עכשיו?

עכשיו ועוד עכשיו

הוא זמן, הולך ושב

על עקבותיו.

מהו הסיפור בילקוטך?

מעט מחר, מעט היום, וילדותך.

אני מביט, עפר ויהלום,

זה מתפורר, וזה מבריק פתאום באור.

מה הן המילים - אם לא לזכור

אתמול ועוד אתמול, הזמן שיעבור איתך,

תמיד הולכת לפניך שתיקתך.

 

ועוד שיר. 

שיר קטן, שכתבה לאה גולדברג, עוד בשנות נעוריה בחו"ל,

על האמונה שיבוא הזמן 

ושיר קטן - מילים ותהום שבינן,

יצליח לגאול את הכאב החבוי בלב

lea

 תחיית השפה העברית כשפה מדוברת בפי כל, נותנת צורה לרעיון התחייה הלאומית היהודית-ישראלית. 

קריאה להתקבל כעם שווה במשפחת העמים, דווקא דרך הדגשת המבדיל בין העם היהודי לשאר העולם והבלטת ייחודיותו.

 "הדבר ריק היא הלאומות? ההמצאת האנשים היא אשר המציאוה לנחת רוחם? מדוע ישָנה עם זה מאחר במזגו בתכונת רוחו, בשפתו ובמדותיו? הלא כל אלה בטבע יסודותן: סבות טבעיות כשנוי הארצות, מראיהם ותכונות מזגי אוירם השונות, הרים ובקעות, ימים ונהרות, קור וחום, ליח ויבש, וכל אלה יפעלו על האדם ויפתחו עליו חֹתם תכניתם, ואם כן, היש איפא לאל ידנו לשנות כל אלה לפי רצוננו? הנוכל צוֹת להטבע כי תְשֻנָה? התהפך כל הארץ לבקעה אחת? התוציא ארץ הצפון עצי תמר? וכל עוד לא תֵעשינה הנפלאות האלה גם האדם אשר יד הטבע תמשול בו בזרוע כחה, גם האדם לא יחדל מהִפָּלג לעמים ולאומים שונים בתכונות רוחיהם, בכשרונותיהם, בנטיותיהם וכו' וכו'.

אך לו גם היה כדבר הזה; לו גם יד נעלמה עשתה פלא ותשנה את פני הטבע כלה – המאושרת היתה אז האנושית? הכזאת תשתלם ותכלל בהיותה כולה לתמונה אחת כהה תחת הדר התמונות הרבות והוד הצבעים השֹׁנים אשר בהמה תגלה עתה? ההפכים והשנויים המתאימים (הארמאנידענע) יחד – בזאת הדר והוד הטבע כלה ובזאת הדר הרוח האנושית גם היא! רוח האדם גם היא, ככל אשר בהטבע חֹנן בכח המושך והדוחה; הראשון ימשך ויקרב אישי מין האנושי אלה לאלה בגלל קרבות תכונת רוחם בכלל, והשני ידחה וירחק אלה מאלה בגלל השנויים הפרטיים אשר לרוח כל איש ואיש; וככה ילחמו שני הכחות האלה תמיד, ככה יתאבקו איש את רעהו, ולפי רבות האחדות או ההבדל יגבר הכח האחד על משנהו, ואלה אשר אחדות רוחם רב מהסגולות הפרטיות המבדילות ביניהם יקבצו ויגשו אחד לאחד והיו לעם אחד, ללאומות אחת, ושוא עמל אלה החפצים לתת מדה אחת וקצב אחד לרוח כל העמים: היה לא יהיה כדבר הזה! שנאת העמים איש לרעהו, המלחמות הנוראות והדם הרב אשר ישפך עתה על לא דבר – כל זאת כליל תחלוף מן הארץ, כל העמים כלם יתנו ידיהם זה לזה ללכת יחד בדרך המובילה אל תכלית כלילת האנושות; אך השפות השונות ותכונות רוח העמים השונים לא תחדלנה מקרב הארץ לאֹושר האנושות כולה."

(אליעזר בן יהודה "שאלה לוהטה")

איך לפעמים צריך קול מבחוץ, שיהדהד ויזכיר שטוב 

שתהיה אתה כמו שאתה 

מהמקום שאתה 

ששורשיך נאים לך. נאים לעולם. (נעים לעולם. נעים לעולם) 

שיש בך כוח גדול 

קדמון 

שבקולך באים לעולם קולות אבותיך חיים ויוצרים ומהללים

Hebrewman אהוד בנאי 

Speak up, the language of the Hebrewman

Loud and clear! The language of the Hebrewman.

It is the language of the Prophets,

Of the sign up on the wall

It is old, and sacred,

It will open up your soul

.

Speak up, the language of the Hebrewman

Loud and clear! The language of the Hebrewman.

From the deepest mess of downtown Babylon

It will take you to the next train to Mount Zion

It will get you up, It will make you fly,

The language of the Hebrewman will take you high

.

You know Abraham spoke the language of the Hebrewman

And also Jesus from Nazareth and Mariah Magdalane

Einstein, Jeremiah, the Dylan and the Cohen

They know something about the language of the Hebrewman...

.

And when the Lord said: "Let there be light!"

It was in the language of the Hebrewman

And when Moses said: "Let my people go!"

It was in the language of the Hebrewman

Speak the language of the Hebrewman

Speak the language of the Hebrewman

והיה ביום ההוא

אור חדש גדול יאיר

לאט נפתח הסדק

לאט נופל הקיר

וכשתגיע השעה

יבוא אחד בשם אחד

יכירו וידעו

כל העולם שפה אחת

Speak the language of the Hebrewman

.

והיה ביום ההוא

יבוא אחד בשם אחד

יכירו וידעו

כל העולם שפה אחת

לאט נבנה הבית

קו לקו ואות לאות

אל נא תאמר לי "ביי ביי"

אמור רק "להתראות"

Speak the language of the Hebrewman

And let us all say: "Haleluja!" 

Let us all say: "Aymen!" 

A day will come, and everybody

Will speak the language of the Hebrewman!

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון