יחידות לימוד

הנשיא השני של מדינת ישראל, יצחק בן צבי, הרחיב את מנהג האירוח בסוכה לכדי מנהג לאומי, שבו הנשיא מארח את כל תושבי המדינה בסוכתו. ובכך חיבר שניהם מרכיבים מרכזיים מחג הסוכות יחד: האחדות והאושפיזין.

הנשיא בן צבי שהאמין בעוונה ובצניעות וחיי את כל חייו מתוך דבקות בערכים אלוף, ראה במוסד הנשיאות יותר מכל מוסד שמאגד ומאחד יחד את כל עם ישראל. מלבד יום העצמאות וחג הסוכות בהם הוא פתח את בית הנשיא לכל בית ישראל, אחת לחודש הוא כינס סביבו את נציגו כל הפלגים, הדתות והעדות בכדי לשמוע את קולו של העם.

הנשיאות ביטא עבור יצחק בן צבי סמל לאחדותו של העם, ועל כן הוא סבר שבית הנשיא צריך ללכד סביבו את כל העם יחד, כפי שתאר אברהם שמואל שטיין:

"ולא זו בלבד אלא שחידוש הנשיאות על רום תפארתה וסמליה ביטוי נאמן בו לאחדותו העליונה והנעלה של העם המפוזר והמפורר, המתכנס מפזוריו ומגלויותיו והמתלכד משבטיו ומעדותיו.

אחד הדברים הטובים שרחשו הנשיא ורעייתו הוא שהתחילו מזמנים לביתם בכל ראש חודש את נציגי השבטים העדות, להתוודעות ולהיכרות הדדית. וכאן בזימונים אלה מרגיש אתה בחוש, שכל עדה וכל שבט כאבן-חן הם בפסיפס המגוון של כלל האומה על ייחודה. וכולם כאחד יונקים חיותם מתרבות קדומים אחת ועיניהם נשואות לעתיד אחד...

עתה הם באים, אחד אחד, נציגי השבטים והעדות ועולים בראש כל חודש אל בית נשיא ישראל; הם מספרים את פרקי עברם, עומדים על תרומתם לתרבות ישראל ולבנין הארץ, שרים משירתם, ומביאים לו שי מזמרת נפשם ומיצירת רוחם ומפרי עמלם – ומביאים לו את שפעת אהבתם ואת ביטויי מסירותם לישראל, ובדרך כך מתחדשת עלינו – עם עלייתם של ראשי השבטים והעדות לבית הנשיא הרווי חווית אמת של אחוות אדם ואחוות ישראל בפועל ממש – המסורת הקדומה והנעלה של העליה לרגל לירושלים, "העיר שחוברה לה יחדיו מכל שבטי ישראל".

(א"ש שטיין, "איש וביתו", מתוך פרוייקט בן יהודה)

מתוך אמונה באחדות העם ובאחוות ישראל בחר הנשיא להשיב עטרה ליושנה בחג הסוכות ולממש גם בו את דבריו של ר' יהושע בן לוי: "ירושלים- עיר שעושה את כל ישראל חברים".

מנהג זה שהחל בימי הנשיא השני, יצחק בן צבי נמשך עד ימינו אנו:

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון