יחידות לימוד

"מה-שהיה, הוא שיהיה, ומה-שנעשה, הוא שיעשה; ואין כל-חדש, תחת השמש. יש דבר שיאמר ראה-זה, חדש הוא: כבר היה לעלמים, אשר היה מלפננו."

(ספר קהלת, פרק א, פסוק ט)

"לפעמים אני חולמת על מצבים שלא ייתכנו. אני מדמה לעצמי בתעוזתי, למשל, שיש לי הזדמנות לשוחח עם קהלת, מחבר הקינה הנוגעת ללב על הבלותם של כל מעשי-אנוש. הייתי קדה לו קידה עמוקה, שהרי הוא – לפחות בעיניי – אחד המשוררים החשובים ביותר. אולם לאחר מכן הייתי אוחזת בידו. "אין חדש תחת השמש" – אמרת, קהלת. הרי אתה עצמך נולדת חדש תחת השמש. והשיר, שאתה מחברו, אף הוא חדש תחת השמש, שהרי איש לפניך לא כתב אותו. וקוראיך כולם אף הם חדשים תחת השמש, שהרי אלו שחיו לפניך לא יכלו לקרוא אותו. גם העץ שבצלו ישבת אינו נמצא כאן מימי בראשית. הורתו בעץ אחר כלשהו, דומה לשלך, אך לא לגמרי זהה. יתר על כן, הייתי רוצה לשאול אותך, קהלת, מה הדבר החדש תחת השמש שאתה מתכוון לכתוב כעת. האם זה משהו שבאמצעותו תשלים את מחשבותיך או שמא בכל זאת תוקף אותך יצרך לסתור את חלקן? בשירך הקודם הבחנת גם בשמחה – ומה בכך שהיא בת-חלוף? אולי על אודותיה יהיה שירךָ החדש תחת השמש? האם כבר יש לך רשימות או טיוטות ראשונות? הרי לא תאמר: כתבתי הכל, אין לי מה להוסיף. דבר כזה לא יאמר שום משורר בעולם, כל שכן משורר גדול כמוך."

( מתוך נאום פרס נובל של שימבורסקה 1996 בתרגום רפי ויכרט,הנאום במלואו מופיע כנספח בספרהּ "בשבח החלומות", הוצ' "קשב לשירה)

אחרי כל מלחמה

מישהו חייב לנקות.

סדר כלשהו

הרי לא יתרחש מעצמו.

מישהו חייב להדוף את עיי החרבות

אל צידי הדרכים,

כדי שיוכלו לעבור בהן

עגלות מלאות מתים.

מישהו חייב לבוסס

בטיט ובאפר,

בקפיצי ספות,

שברי זכוכית

וסמרטוטים מדממים.

מישהו חייב לגרור קורה

כדי לתמוך בקיר,

להתקין זכוכית בחלון

ולקבע דלת על ציריה.

זה איננו פוטוגני

ומצריך שנים ארוכות.

כל המצלמות נסעו מכבר

למלחמה אחרת.

את הגשרים צריך בחזרה

ואת תחנות-הרכבת מחדש.

השרוולים יקרעו לגזרים

מרוב הפשלה.

מישהו ומטאטא בידו

עוד נזכר איך היה.

מישהו מקשיב

ונד בראש שלא נתלש.

אך כבר בסביבתם

יתחילו להסתובב כאלה,

שזה ישעמם אותם.

מעת לעת מישהו עוד

יחפור מתחת לשיח

טיעונים אכולי-חלודה

ויעביר אותם לערימת השיירים.

אלה שידעו

מה התרחש כאן ומדוע,

חייבים לפנות מקום לאלה

שיודעים מעט.

ופחות ממעט.

ולבסוף, שום דבר.

בעשב, שכיסה

את הסיבות והתוצאות,

מישהו חייב לשכב לו

עם שיבולת בין שיניו

ולבהות בעננים.

(ויסלבה שימבורסקה)

"פעם אחת אמר רבנו, ר' חיים מצאנז, משל:

אדם תועה כמה ימים ביער ולא היה יודע איזוהי דרך נכונה. פתאום ראה אדם אחר הולך לקראתו. באה שמחה גדולה בלבו, עתה בוודאי ידע הדרך הנכונה. כיוון שפגשו זה בזה שאל אותו: אחי, אמור לי היכן הדרך הנכונה, זה כמה ימים אני תועה. אמר לו: אחי, אף אני איני יודע, שאף אני תועה כאן כבר כמה ימים, אלא אומר לך בדרך שהלכתי אני, יכול לומר לך, שבדרך זו תועים. ועכשיו נחפש דרך חדשה.

(ש"י עגנון "ימים נוראים")

הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ

יָכוֹל אָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחְרוֹנָה.

אֲבָל מַה שֶּׁאֵרַע, אֵרַע. וְהַמַּיִם

שֶׁמָּזַגְתָּ לְתוֹךְ הַיַּיִן, לֹא תּוּכַל

לִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּחֲזָרָה.

מַה שֶּׁאֵרַע, אֵרַע. הַמַּיִם

שֶׁמָּזַגְתָּ אֶל-תּוֹךְ הַיַּיִן, לֹא תּוּכַל

לִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּחֲזָרָה, אֲבָל

הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ

יָכוֹל אָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחְרוֹנָה.

(ברטולט ברכט מתוך גלות המשוררים)

אין לך חשבון עדיין? הרשמו עכשיו!

כניסה לחשבון